בשבוע שעבר השתתפתי בכנס
נשים מזיזות ערים של עמותת
כ"ן - כוח נשים בשיתוף משרד הפנים והמכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב. אני הצגתי תוצאות ראשונות מהמחקרים של המכון בנושא הבחירות המוניציפליות.
בכנס גם היה פאנל מעורר השראה עם שש נשים שנבחרו לעמוד בראש רשויות מקומיות. כל אחת מהן סיפרה כיצד היא הגיעה להחלטה להתמודד על התפקיד.
אושרת גני גונן ממועצה אזורית דרום השרון נזכרה איך ישבה על הכיסא של ראש המועצה כשהייתה תלמידה ביום חילופי שלטון. אחר כך היא הייתה המנכ"לית של עיריית כפר סבא, וכשראש העיר סולק והיא מילאה את מקומו היא הגיעה להכרה שהיא לגמרי יכולה לעשות את זה.
גלית שאול ממועצה אזורית עמק חפר סיפרה על הטלפון שקיבלה יום אחד מהבת שלה. לא היה לה טרמפ לחוג, אז היא נאלצה לצאת מהמשרד בתל אביב, לנסוע כל הדרך כדי לאסוף אותה, רק כדי לחזור אחר כך למשרד. הבטחת הבחירות שלה הייתה להביא פתרונות התניידות חדשים, וכבר עובדת על זה מול משרד התחבורה.
שושי כחלון-כידור מכפר יונה התמודדה מול ראש עיר מכהן מזה 41 שנה, וניצחה אותו. היא האמינה שהיא יכולה לעשות את זה בזכות אימא שלה, שכבר כילדה נתנה לה את התחושה שהשמיים הם הגבול.
מטי צרפתי-הרכבי ממועצה אזורית יואב סיפרה איך שתי חברות הפתיעו אותה, כשבפגישה על כוס קפה הן אמרו לה שהן רוצות שהיא תהיה ראשת המועצה.
ליאת שוחט מאור יהודה הפסידה שלוש פעמים והתייאשה. היא האשימה את עצמה על כך ששוב ושוב בוחרים בראש עיר שכולם יודעים על השלדים בארונו. כשהוא סולק, היא כינסה את המשפחה לשיחה ואמרה להם שהיא שוב רצה.
ליזי דלריצ׳ה מגני תקווה נזכרה במשפחה שבה גדלה. ארבע בנות, אימא חזקה, ותחושה שהיא תוכל להשיג כל מה שתרצה. אחרי 15 שנים של התנדבות כחברת מועצה לצד עבודה במשרה מלאה, היא הבינה מה העבודה שבאמת מעניינת אותה. הסבירו לה כמה זה יהיה קשה להיבחר לתפקיד, וזה רק משך אותה יותר.
