עיצוב.  טכנולוגיה.  עתיד.  חברה.

דברים טובים לאנשים סקרנים.
View this email in your browser
6/2/2018
מהדורה #014

עיצוב.  טכנולוגיה.  חברה.  עתיד.  תרבות.

מייל (ממש לא) שבועי של דברים טובים לאנשים סקרנים.
קיבלתם את המייל ממישהו ואהבתם?
הצטרפו לרשימה
וקבלו כל שבוע סוכריות קופצות לאינבוקס.
מהדורות קודמות:  giluynaot.co.il
נכון, לא כתבתי כבר כמה זמן. 
הייתי עסוק. 
(זה לא אתם, זה אני.)
תארוז לי לקחת
למה בפינלנד מגדלים תינוקות בקופסאות?

בפינלנד של שנות ה30, אחוזי התמותה של תינוקות היו בשיא (כ9% מהתינוקות שהגיעו הביתה לא שרדו).  הסיבה העיקרית לסטטיסטיקה הנוראית הזו הייתה מחסור - מחסור בידע של ההורים הטריים, אבל גם מחסור באקססוריז שנדרשים לגידול תינוק בן יום.  שיעור העוני הגבוה במדינה יצר מחסור בבגדים, חיתולים, סבון, מצעים וצעצועים למשפחה הפינית הצעירה.

אז ב1938 ממשלת פינלנד הגתה רעיון גאוני (כמה כתבות מעוררות קנאה מתחילות במשפט הזה בזמן האחרון?): קופסת מתנה שנשלחת לבית ההורים לפני הלידה.  בתחילה הקופסה הכילה בדים שהאמהות יוכלו ליצור מהם בגדים, אך עם השנים הקופסה התפתחה לתיבת אוצר של בגדים, קוסמטיקה, מעיל (שמתאים לחורף הפיני), גרביים, סינר, ספר ועוד הפתעות.  עם הזמן הקופסה נשלחה לכל שכבות האוכלוסייה, והיתה סמל לשיוויון וחשיבות הילדים במדינה.

 
השוס - בתחתית הארגז היו מזרן ומצעים, וכך, מרבית מהתינוקות היו ישנים בחודשים הראשונים שלהם בחלל הנעים והמוגן של הקופסה.  שינה בקופסה נהיתה סטנדרט בחברה, הביא לירידה מטורפת באחוזי התמותה, ונהיתה מסורת שממשיכה כבר למעלה מ75 שנה.  

תכולת הקופסה השתנתה לאורך השנים להתאים לתרבות ולזמנים.  אך גם היום כשמציעים לאמא פינית את האפשרות לבחור בין הקופסה לבין מענק כספי - 95% בוחרות בקופסה וזו כנראה אחת הסיבות העיקריות שבדו"ח שפורסם לאחרונה אמהות פיניות נמדדו כמאושרות בעולם.

בשנה האחרונה, כמות המדינות ברחבי העולם שאימצו את הרעיון עלתה בטירוף. לא רק מדינות עניות  שרוצות לדאוג לאזרחים - גם בארה"ב אפשר להזמין (בתשלום, כמובן) את הקופסה ולסגור את פינה של "דברים שצריך שיהיה בבית" לפני הלידה.  הקופסה אינה מכילה שעות שינה, שפיות ו/או את הכבוד העצמי שהיה לכם לפני שנהייתם הורים.
לשבת על הביט
גלי המוח של תום יורק לא מסתנכרנים עם רדיוהד

אחד השירים הכי מדוברים בקהילת רדיוהד הוא השיר "Videotape" שמסיים את האלבום "In Rainbows". 
בשמיעה ראשונה הוא לא נשמע מיוחד.  ארבעה אקורדים על פסנתר, תופים, קצת גיטרה.
אבל קצת אחרי שהשיר יצא, בהופעה אינטימית, תום יורק מתיישב ליד הפסנתר ולא מצליח לנגן לפי הקצב. 
הסיבה - Hidden Syncopation.

רגע, מה? 

סינקופה / סינקופציה (Syncopation): ביצוע של תו או נקישה בתזמון שונה מן המצופה או מן הכתוב בחוברת התווים. מתבטא גם בשינוי משקל ריתמי. יוצר אפקט של סטייה ו/או הפתעה. אופייני מאוד במוסיקת ג'אז, אך גם בז'אנרים מוסיקליים קצביים אחרים כגון פ'אנק, סקא, רגאיי, רגטיים, ראפ וכמובן גם רוק מתקדם.

http://www.mitkadem.co.il/files/glossary/

השיר מתחיל בצלילי פסנתר שנשמעים כמסונכרנים על הקצב "אחת, שתיים, שלוש, ארבע", כשלמעשה, כפי שמתגלה בהמשך השיר, האקורדים אמורים לשבת על האוף-ביט (סינקופה).
ברגע שהתופים נכנסים יותר מאוחר בשיר ומגלים למאזינים את הקצב הנכון.
וזה, כך מסתבר,  נקרא Hidden Syncopation - הפתעת המאזינים ע"י נגינה על האוף-ביט (syncopation), שמתגלה רק בהמשך השיר (hidden - מסוות, מוסתרת).  ותום יורק בריכוז מלא, לא מצליח להכנס בזמן.

Earworm - סדרת המיני-דוקו המעולה של Vox, מסכמת ב10 דקות אובססיה של כמעט עשור שהיתה למורה למוסיקה לפענח את השיר הזה, את הקושי בלנגן סינקופה, ואיך גלי המוח של הלהקה והקהל מסתנכרנים.  

שאר הפרקים של Earworm גם שווים צפיה, בעיקר למוסיקאים בקהל - איך טעות באולפן אחד יצר את הצליל שאפיין את האייטיז, איך אומן אחד יצר שפה חדשה דרך מכונת תופים, ולמה כל הראפ החדש נשמע אותו הדבר (רמז: טריפלטס).   
(רמז אלטרנטיבי: כי הזדקנתי).
 
חומוצ'יפסלט
Taste - The Israel Issue 

מגזין האוכל היפהפה Taste - הוציא השבוע (אונליין) מהדורה בנושא אוכל ישראלי.  מעניין לקרוא על אוכל הישראלי מנוקדת המבט של העולם ולראות כמה יפה הוא מצטלם כאייקון של תרבות ״שונה״.
בין הכתבות:
הסיפור האמיתי מאחורי המצאת הפתיתים ("Israeli Couscous") - הוראה שהגיעה מבן גוריון בתקופת הצנע.  
יום בחייו של דניאל זיידמן, הבעלים של "סופר פלאפל" באלנבי - ששילם  150 ש״ח לתרגם פתק בכתב יד בערבית שמצא בעליית הגג של אביו המצרי והתגלה כמתכון מנצח לפלאפל.  
מלכות המוסקה של רמאללה.
אורי בורי מעכו. גזוז. מפקד מטבח בצה״ל.  

וניסיון של אסף דוקטור (מסעדת Dok) להגדיר אוכל ישראלי לפי התוצרת המקומית והקמפיין קראוד-סורסינג שלו לאיסוף פיטנגו מגינות העיר כדי להכין סורבה.

בתיאבון.
“Just make sure you tell them, that Falafel saved my life.”
- Daniel Zeidman
תכלס, הקוף יצא הכי מניאק
איך לביים תאונת שרשרת

הקליפ המטורף של לנינגרד לא חדש במיוחד.  אם עוד לא ראית, זה הזמן.  
גם אם כן.

אין לי מושג על מה הוא שר, אבל לאחרונה גיליתי את המייקינג-אוף והבנתי כמה שעות אדם, ציוד, טכנולוגיה ואומנות הושקעו בקליפ.  עשרות ניצבים, כמאה אנשי צוות, 5 ימי צילום וחודשים של עריכה מימשו את הזיות מוחו של הבמאי איליה ניישולר.  קרייזי מאדרפאקר.

ברוורס.

זאת ועוד!  גם אם מנגנים את הקליפ מהסוף להתחלה (כלומר, מההתחלה לסוף) - הוא עדיין יושב בול על מוסיקה.
מיקס פטל
300 שירים בשעה

מיקס טייפ של 300 שירים שנערמו אחד על השני לשעה של מוסיקה מכל הכיוונים.
ישבתי, אספתי, כתבתי וזה. עכשיו תורכם.
כל מה שאבקש זה שתעבירו את זה הלאה לכמה חברים סקרנים שיהנו גם.
או
תנו בפוסט של הלינק הזה:
www.toptlv.com

(נגיד ממש עכשיו?)




יש לכם משהו להגיד, להציע, או לגלות לי? אני בצד השני של הריפליי, ותמיד עונה.
 
פברואר מוצלח,
אורי.
שתפו את המהדורה הזו
קיבלתם את המייל ממישהו? אהבתם?  רוצים לקבל כזו הפתעה מדי פעם?
הצטרפו לרשימה
אני לא אשלח זבל.  מבטיח.
גילוי נאות בפייסבוק
Copyright © 2021 Giluy Naot, All rights reserved.


Want to change how you receive these emails?
You can update your preferences or unsubscribe from this list

Email Marketing Powered by Mailchimp