עיצוב.  טכנולוגיה.  עתיד.  חברה.

דברים טובים לאנשים סקרנים.
View this email in your browser
3.1415926.../2018
מהדורה #015

עיצוב.  טכנולוגיה.  חברה.  עתיד.  תרבות.

שקית הפתעה של דברים טובים לאנשים סקרנים.
קיבלתם את המייל ממישהו ואהבתם?
הצטרפו לרשימה
וקבלו כל שבוע סוכריות קופצות לאינבוקס.
מהדורות קודמות:  giluynaot.co.il
רצוי ומומלץ להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן או לשמר, במערכת מאגר מידע ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר – כל חלק שהוא מהחומר שנמצא פה ממש למטה ברגע שתתחילו לגלול.  

בשביל זה המציאו את האינטרנט.
...ושני נמרים בנגלים. 
האיש שגידל יער

בשנת 1979 האי מאג'ולי (Majuli) בצפון מזרח הודו היה אי שומם וצחיח שאדמתו נסחפה לאט לאט לתוך נהר הברהמהפוטרה. רק חול וחול.
באותה שנה, אחרי שיטפונות כבדים, טייל עליו נער הודי בן 15 ושם לב כי מאות נחשים וזוחלים שהביא איתו השיטפון, גוססים בשמש על האי ממחסור בצל ומזון.  הוא הבין שהאי הולך ונעלם בסחף הנהר.  כשניסה להודיע למחלקת היערות השיבו לו כי דבר לא יצמח על האי השומם.  הוא התייעץ עם זקני השבט שלו, אנשי טבע ואדמה, שנתנו לו כמה שתילי במבוק ושלחו אותו לדרכו.  
 

יום יום היה מבקר ג'אדאב פייאנג (Jadav Payeng) באי, משקה את השתילים הצעירים, מטפל בהם ושותל חדשים.  הוא המשיך לגיס תרומות של צמחים מהרשויות וממכרים.  עם הזמן החל להביא לאי גם בעלי חיים - נמלים, תולעים וזוחלים שיעשירו את האדמה.  מגוון הצמחייה הלך וגדל. 
יום יום, במשך כמעט 40 שנה.
היום כשג'אדאב כבר בן 55, עומד היער על שטח עצום שגודלו 3,500 דונם (קצת יותר גדול מסנטרל פארק, ויותר קטן מפארק הירקון.  ידעתם שפארק הירקון יותר גדול מסנטרל פארק?!) עם מאות אלפי עצים עצומים ועשרות סוגי צמים שונים.  היער הוא ביתם של צבאים, קופים, נשרים, קרנפים הודים ושני נמרים בנגלים. בשנים האחרונות, להקה של יותר מ100 פילים חוצה את הנהר הרדוד לבקר באופן קבוע ביער.  


סיפור וסרט מרגשים.

(לאחרונה פורסמו עליו הרבה כתבות, סרטים וראיונות בעקבות מספר לא קטן של פרסי כבוד בהודו,  בניהם הפרס ה"רביעי הכי חשוב" שאזרח יכול לקבל.)
אלו שנכנסים מהדלת או אלו שנכנסים מהחלון?
יש שני סוגי קלישאות בסרטים
אלו שכולם שמים לב אליהם, ואלו שרק אתה רואה ואז עורך מהם קליפ של 2:43 דקות.
חומוצ'יפסלט
פרצו לכם כבר לחשבון

שימו לב שאין פה בכותרת סימן שאלה.

לאחרונה שמעתי כמה סיפורים על ההשלכות של פריצות לחשבונות של אנשים אונליין.  
איטס נוט פריטי.
(והנה הצגה יפה של הפריצות הגדולות מהשנים האחרונות)

כל כמה חודשים אנחנו שומעים על האקרים שמפיצים את מאות מיליוני הסיסמאות שלנו ברשת, לאחר שפרצו גם לגדולים - LinkedIn, Dropbox, Yahoo, Facebook, וגם PornHub ודומינוס פיצה.  הדאגה אינה שמישהו ידע שאתם אוהבים אננס עם פפרוני, או ישנה את הסטטוס שלכם בלינקדאין, אלא ישתמש ביוזר+סיסמה שלכם להגיע לדברים הבאמת שימושיים:
כאמור, איטס נוט פריטי.

אף אחד לא מחפש בדיוק אתכם.  כל אחת מכן היא לא פתית שלג מיוחד.  אחרי פריצה לשירות כזה והורדת הסיסמאות,  הרעים פשוט מפעילים מנוע שמנסה את אותן הקומבינציות של יוזר+סיסמה על דברים יותר מעניינים. עד שמצליח להם.  
 

אז מה עושים?

1. בודקים
טרוי האנט, מומחה אבטחה אוסטרלי, הקים ב2013 את האתר Have I Been Pwnd - שירות חינמי לציבור, בו הוא מחזיק מעל 5 מיליארד זהויות גנובות שאותן אסף מהפינות החשוכות של האינטרווב.
באתר, תוכלו להזין את המייל שלכם ותוך רגע לראות איזה חשבונות שלך (מתוך כ100 אתרים ושרותים ברשת) פרוצים וחשופים לעולם.
משתמשות בלינקדאין?  שמעתן על פייסבוק? שיט.
  • Have I Been Pwned - לבדוק לאיזה מהחשבונות שלכן כבר פרצו.

2. מנהלים את הסיסמאות
אחרי ששתיתן כוס ערק, מתקינים מנהל סיסמאות.

יש לי בעבודה חברה שלא זוכרת אף סיסמה שלה.  לא בקטע טוב.  מגיעה למסך לוג-אין ואחרי כמה ניסיונות פשוט מוותרת. אפשר לטעון שזה יותר טוב מלהשתמש באותה סיסמה לכל החשבונות, אבל בחיים עצמם זה קצת הופך אותה ל...אמממ… מאותגרת-מרשתת.  

מנהל סיסמאות הוא שרות/תוסף/אפליקציה שמשמשת כמעין כספת מוצפנת לכל הסיסמאות שלכם.  יש לכם מפתח אחד (סיסמה שאתם בוחרים, חשוב שלא תהיה בשימוש באתרים אחרים) ובתוכה היא שומרת את הסיסמאות שלכם לכל האתרים האחרים.  תהיו איתי.  זה די מגניב.  

כך תוכלו - א. שתהיה לכם סיסמה שונה לכל אתר, בלי לכתוב את כולן על פתק מתחת למקלדת, ו-ב. לא תצטרכו להקליד את הסיסמאות האלו יותר (כמעט) אף פעם.  אחרי שתתקינו את התוסף לדפדן ואת האפליקציה על הנייד, מנהל הסיסמאות יקליד אותה עבורכן בכל שער שתתקלו בו.  מגניב? אמרתי לכן.

אני משתמש ב LastPass בשנה האחרונה ומבסוט לאללה. חינמי ומשפר חיים.

וידאו וטקסט הסבר יותר ברור ומובן יש כאן:
מה הקשר?
6 דרגות של ויקיפדיה

יש תיאוריה שאומרת שכל שני מושגים בויקיפדיה אפשר לקשור דרך 6 צעדים או פחות.  האתר הזה מוצא את המסלולים.  
הכניסו שני מושגים הכי לא קשורים, והוא ימצא את המסלול המהיר ביותר בין שניהם (לפי הלינקים שיש בכל דף). 

אני לא הצלחתי למצוא צמד מושגים שמרוחקים ביותר מ4 צעדים.  וניסיתי.
(החוק שעשיתי לעצמי - אסור לי להתשמש באותו מושג כמה פעמים - "לחדד" את הניסיון שלי.  ברגע שניסיתי משהו, הייתי חייב לחשוב על צמד חדש לגמרי.  וגם זה צריך להיות משהו שכולם מכירים.)

הנה המושגים שניסיתי:
  • זעתר - נלסון מנדלה (3 צעדים)
  • תורת היחסות - קשקשתא (4)
  • אוושויץ - ספינר  (3)
  • מסבחה - רינגו סטאר - (3)
  • הנסיכה הקסומה - חסידי ברסלב (3)
  • רישיקש - מארג' סימפסון (3)
  • המטריקס - פתח תקווה (3)
  • דני סנדרסון - מואנה (3)
אחרי שתחזרו מהחצי שעה שבזבזתי לכם מהחיים, מי שמצליח למצוא שני מושגים במרחק 5 צעדים או יותר - שיגיד לי.  נראה אתכם.  אין פרס.
 
אין להם אלוהים
The Experiment Experiment

זהו, אני כבר לא מאמין בכלום.

עד לפני שבוע האמנתי במדע.  הייתה לי בחיים קרקע אחת יציבה של עובדות.  עובדות שנבדקו - במעבדה או באיזשהו מחקר אמפירי של חוקרים בחלוקים לבנים ומתודה מדעית שהומצאה בימי אריסטו, והשתכללה עד היום.  
"הם מומחים, הם יודעים מה הם עושים"  אמרתי לעצמי.  
"הם מדענים, יש שיטה ברורה לבדוק ולפרסם תוצאות ניסוי" חשבתי בליבי. 
"לפני שעובדה חדשה מתפרסמת היא עוברת ביקורת עמיתים קפדנית"  שיערתי בראשי.

טעיתי.

(מאז שראיתי את שלושת סרטי זייטגייסט ואת הסרט המ-ע-ו-ל-ה Network מ1976 הבנתי שממשלות דמוקרטיות לא באמת מנהלות את העולם.  לתקשורת אני מזמן כבר לא מאמין -  זה כנראה קרה כשראיינו אותי למגזין "כולנו" בגיל 8, וכתבו שם דברים שלא בדיוק אמרתי. דברי הוצאו מהקשרם.  אני עדיין קצת מחכה להתנצלות.) 

בפרק הזה של הפודקאסט Planet Money שנקרא The Experiment Experiment , מספרים על ניסוי בו מנסים לשחזר 100 ניסויים שונים שפורסמו בעבר, ומסבירים למה כל הדבר הזה שנקרא "מדע" הוא סובייקטיבי להפליא ופופוליסטי להחריד.

בהצלחה בהמשך החיים שלכם.
“76.3% of statistics are made up on the spot.”
- Nelson Mandela
יש לכם בתוכנת דוא״ל כפתור ״פורווארד״?  תלחצו עליו.  יופי.
חברים שלכם ואני מודים לכם.
 
או
תנו בפוסט של הלינק הזה:
giluynaot.co.il

(נגיד ממש עכשיו?)




יש לכם משהו להגיד, להציע, או לגלות לי? אני בצד השני של הריפליי, ותמיד עונה.
 
אל תאכלו יותר מדי פיי (תראו מה זה עשה לסטיבן),
אורי.
שתפו את המהדורה הזו
קיבלתם את המייל ממישהו? אהבתם?  רוצים לקבל כזו הפתעה מדי פעם?
הצטרפו לרשימה
אני לא אשלח זבל.  מבטיח.
גילוי נאות בפייסבוק
Copyright © 2021 Giluy Naot, All rights reserved.


Want to change how you receive these emails?
You can update your preferences or unsubscribe from this list

Email Marketing Powered by Mailchimp