Copy
דבר ראש הישיבה/ הרב משה פליקס
 
 
הורים יקרים ותלמידים אהובים

נמצאים אנו ערב מתן תורה, היום החשוב ביותר לעם ישראל, שהרי אם יציאת מצרים משולה ללידה שלנו כעם, בשבועות קיבלנו את הנשמה - התורה הקדושה.
יש ששאלו - הרי האבות קיימו את התורה עוד קודם שניתנה ואם כן מדוע היה צורך בקבלת התורה, הרי לכאורה יכול עם ישראל לקיים את התורה מרצונו החופשי כמו האבות הקדושים?
כמה תשובות נאמרו בדבר, אך נדמה כי התשובה העמוקה ביותר היא שדווקא נתינת התורה באופן שמחייב אותנו - בבחינת מצווים ועושים - דווקא זו הנקודה המשמעותית ביותר.
כיוון שהתורה היא הנשמה שלנו, היא מחייבת אותנו! אבל היא גם הופכת אותנו לחיוביים.

המתח שבין החיוב לרצון בלימוד התורה מלווה אותנו תמיד ובמיוחד ערב הבגרויות בגמרא, בתנ"ך ובמחשבת, אין כמו חג מתן תורה לברר לעצמנו עד כמה אנו באמת רוצים ללמוד ולחיות את התורה ועד כמה העובדה שאנו מחוייבים בכך אינה עומדת בסתירה לחופש הרצון שלנו להתחבר ולזכות למתן תורה בפנימיות.
"אורות וכלים"/ הרב שמואל שטיינר, ראש תחום חינוך וחברה

הורים יקרים!
שמחים לשתף אתכם בנעשה בישיבה, בימים מיוחדים אלו - חודש התשועה.

חזרנו מפסח ברוך ה' מלאי כוחות, לחודש וחצי של עשייה רצופה. בתחילה - שבת ישיבה. בערב שבת יצאנו כבכל יום שישי של קיץ, להתנדבות ולטיול קצר. התנדבות בבית אבות בחדרה, וטיול קצר במורדות הכרמל אל 'עין צור' שם אכלנו ארוחת צהריים, וחזרנו לישיבה להתארגנות לשבת.
בשבת זכינו לפגוש את חברי שבט 'שובה', תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה לפני ... 42 שנה... ועדיין מפעמת בהם רוח הישיבה, וביתר שאת. 
בליל שבת שמענו את שיחתו של הרב שמחה קופלד מחברי השבט, - מראשוני המתיישבים ברובע היהודי המתחדש. בבוקר השבת לאחר התפילה והקידוש, נערך פאנל מרתק יחד עם הבוגרים- רב עיר, איש מחשבים, מנכ"ל ודוקטור, ששיתפו אותנו באופן מרגש ונוגע ללב, מהחוויות החזקות שהם זוכרים מהישיבה. מדהים היה לשמוע, כמה דומה האווירה לישיבה של היום, המאופיינת ביחס האישי, האווירה המשפחתית, יחד עם חיי תורה. לסיכום ייעצו הבוגרים (שהם כבר סבים...) לתלמידים להשקיע בשנים הללו, גם בחברות ביניהם, וגם בהתגדלות בעבודת ה'.
אחרי הצהריים - עונגי שבת בבתי הרמים ולאחר מכן מנחה וסעודה שלישית, שם זכינו לשמוע את ההכוונה לימים הללו, ימים בין גאולה לגאולה - גאולת מצרים וגאולת ישראל בעת החדשה.
עוד לפני פסח נסעו תלמידי י"א-י"ב, חברי המשלחת לפולין וחברי המסע האלטרנטיבי בארץ, לאנדרטת הקרון בנתניה, שם נערכה פעילות מסכמת עם מכון שם עולם. לקראת יום השואה התכנסנו שוב, לסכום ולהכנה ליום השואה. את טקס יום השואה ביום א' העבירו חברי המשלחת,
ואחרי הטקס המרגש, התכנסנו בחדר האוכל ל'זיכרון בסלון' עם הרכזת הפדגוגית ומדריכת פולין - מיכל ג'אן. בנושא 'המשפחתיות בשואה'. הבנו הרבה יותר לעומק את משמעות המושג משפחה, בנקודת הקצה הזו - השואה. כמובן בליווי שירים על ידי התלמידים, ומצגת.

ביום ב' - יום השואה. לאחר שיעור עם הרמי"ם, נכנסו חברי המשלחת לכיתות, והעבירו מעט מהחוויות אותם הם עברו בפולין. עם תמונות וסרטונים, ובשיתוף לעומק של תובנות שעלו להם במהלך המסע ולאחריו. לאחר מכן התכנסנו בבית המדרש לשיחה מאלפת של בן הדור השני לשואה, מר דוד הרשקוביץ, ששיתף באופן מרגש מאד את החיים כילד בן לניצולי שואה. נחשפנו למשמעות השואה מצד אחר, ופחות מוכר.
ומשם... ישירות לראש חודש אייר.
תפילה חגיגית מיוחדת על ידי תלמידי השמינית...
והכנות לטקס יום הזיכרון - על ידי תלמידי השישית.
יצאנו לשבת חופשית ולאחריה מיד - יום הזיכרון. ביום א' התכנסנו לטקס מדהים בהפקת תלמידי השישית, ובהובלת הרב אריאל גרינבאום - ר"מ י2, כמובן יחד עם שאר צוות השישית, הרב יונתן לוי ואביאל לוי המדריך. בטקס העלו התלמידים הצגת דו שיח, שחיברה מאד את הנוכחים כולם לתובנה שאנו מוכרחים לקחת מיום הזיכרון - והיא, שהחיים שלנו צריכים להיות חיים במסירות נפש. לקחת את כל החיים הצעירים ומוסרי הנפש בכל הדורות ולהמשיך עם כוחותיהם הלאה אל הגאולה השלימה.

לאחר הטקס התכנסנו שנית בבית המדרש, לשיחה מרתקת של אל"מ עמית ימין, שהיה מח"ט עציון בזמן חטיפת הנערים, ובמשך כשעה וחצי זכינו לשמוע מהי מסירות נפש של חיים - בדבקות בלתי מתפשרת במשימה, תוך סיכון גדול, ועד למציאת הנערים והריגת המחבלים. זכינו להבין לאן עלינו לשאוף, לאיזו מדרגה ניתן להגיע , מדרגה של אהבת ישראל גדולה, מדרגה של מסירות נפש על האהבה הזו...
בבוקר יום הזיכרון  יצאנו כולנו לפקוד את קברי נופלי הישיבה לדורותיהם, בבתי עלמין ברחבי הארץ. השתתפנו בטקסים צבאיים, פגשנו את המשפחות, וערכנו אזכרה, לחברי אותה תנועה שלנו, תנועת ישיבת כפר הראה. אחים שלנו, שאולי לא זכינו להכיר בחייהם, אך נחשפנו לדמותם ופקדנו את קבריהם. 

אחרי יום העצמאות, חזרנו לשבת ישיבה - פרשת אחרי מות קדושים. ביום ה' - יצאנו לאריזת מזון בחדרה, ולאחריה התכנסו בכיפה לטיש מיוחד עם הרב רפאל ג'יאמי.

בשיר ובדיבור עמוק ישר אל תוך הלב, התובע מכל אחד לעלות קומה רוחנית. 
ביום ו' יצאנו להתנדבות חשובה בבית הספר 'טוקאייר' - בית ספר לתלמידים ממשפחות הרוסות הגרים בפנימייה. נפגשנו איתם בתוך הכיתות, התחברנו, ויצרנו קשר בלתי אמצעי עם התלמידים, שנהנו מאד. לאחר מכן נסענו צפונה לעמק יזרעאל, לארוחת צהריים במעיין. חזרנו להתארגנות לשבת בישיבה.
בשבת זכינו לארח את אבשלום סלוק, אשר העביר שיחות מרוממות מאד. בליל שבת על חלקו במלחמת לבנון השניה, כקצין שריון, שלחם, ואף איבד חברים במלחמה. אבשלום שיתף גם את התובנות שעלו, וגם סיפורים על חברים שנפלו, סיפורים מעוררי השראה. בבוקר השבת לאחר הקידוש נערכה שיחה נוספת, על 'דור הוואטסאפ', והשפעות המסך על חיי החברה שלנו ועל הערכים שלנו. שיחה בשיתוף הקהל, מאד מעוררת מחשבה. אחהצ - עונגי שבת אצל הרמי"ם מנחה וסעודה שלשית, ושיחת סיכום של אבשלום.
בשבוע שלאחר מכן - התחלת ההכנות למסע ירושלים בעזרת ה'...
אחרי ל"ג בעומר ביום ג', זכינו לקיים פעילות 'מסביב למדורה' לקומזיץ שהתקיים במגרש הכדורגל, הגיעו זוג מבוגר, בני 85+, שהשתתפו בבניית המדינה, והחזירו אותנו 70 שנה לאחור, לימים אחרים ,ימים של בנייה ויצירה יחד עם סיכון גדול, ימי קום המדינה. בשיחה אישית מרתקת, העבירו סדרה בלתי נגמרת של סיפורים מאלפים, ובסוף דרשו מבני הנוער - תלמידי הישיבה, להמשיך את המפעל הציוני שהם התחילו הלאה! ממש קומזיץ כמו ימי הפלמ"ח, אותם תפוחי אדמה... אך 70 שנה אחרי, ועדיין באווירה הזו נצרבים דברים גדולים...
בשבוע האחרון, לאחר הכנה מדוקדקת, יצאנו ל'מסע ירושלים של כיתות ט-י. רציונל המסע היה להגיע ברגל לירושלים 'מתחברים לירושלים דרך הרגלים' - עליה לרגל של ממש. יצאנו ביום ג' בבוקר ל'דרך בורמה' הדרך ההיסטורית לירושלים שנפרצה עקב ניתוק העיר על ידי הכנופיות. טקס פתיחת המסע בשטח, נסענו באופניים ממצפה הראל ועד מסילת ציון, דרך המשלטים. הסברים קצרים של יהודה מליק - מנהלן הישיבה ומוביל המסע ביום הראשון. לאחר מכן התפצלנו להליכה במתווה נחל כיסלון - כיתות ט' בהמשך דרך בורמה וכיתות י' - משואבה ועד הר איתן. כך הגענו אל ההר בשילוב כוחות, הצופה לירושלים מדרום מערב.

בערב, עם הצטרפות כיתות יא-יב, התפללנו תפילה חגיגית במיוחד, בשירה וריקודים! סעודה חגיגית, ולאחריה התכנסנו שנית לדברי תורה יחד עם ראש הישיבה הרב פליקס, והרב חביב, אשר דיברו על 'עיצומו של יום', מהי ירושלים, ומה עניינו של היום, לצד סיפור מלחמת ששת הימים שהרב חביב עוד זוכר אותה בהיותו ילד. שורו הביטו וראו, מה התקדמנו בשנים הללו, ולאן אנו שואפים!
ערב שירה משירי ירושלים, ושיחות דיבוק חברים אל תוך הלילה... כעיר שחוברה לה יחדיו - שעושה כל ישראל חברים...
בבוקר תפילה שחרית חגיגית עם הלל בברכה, ובניגון וריקוד, תפילה מרוממת מאד!



דבר תורה, ארוחת בוקר, ויצאנו לדרך לכיוון ירושלים. הדרך יורדת מהר איתן לעמק, שם טיהרנו את גופנו בעיינות ירושלים לפני העלייה לרגל, ומשם טיפסנו על ההר, והגענו אל העיר. ארוחת צהריים, תפילת מנחה, והתכנסנו לסיכום ולהיערכות לקראת הריקודגלים, בהבנת המשמעות של הדרך שעברנו, ובמיקוד המבט - לאן אנו שואפים, 'ולירושלים עירך ברחמים תשוב!' מעגל ריקוד, ועלינו לאוטובוסים. 


במהלך הריקודגלים יחד עם המוני בני הנוער, המשכנו ללכת יחד, ולרקוד מתוך תפילה וציפייה שיגאלנו שנית בקרוב, ותחזינה עיננו בשובו לציון ברחמים. לפני הכניסה לשער שכם, והגעה לשריד בית מקדשנו, שיחת חיזוק מהרב פליקס 'אנחנו נכנסים אל הלב... אל הלב של כל אחד, אל הלב של האומה...' ובריקודים לאורך כל הדרך אל עצרת מרשימה ביותר בסיום בכותל המערבי. 
ומכאן, לאחר ההכנה הארוכה של ימי הספירה, נחזור להכנה לחג השבועות הבא עלינו לטובה בעזרת ה', בקבלת תורה בשמחה יחד!
וכאן המקום להודות לכל הצוות היקר, והמשפחות, על חודש מאומץ ונפלא, של התרגשות והכנה, של חשיפה לעוצמות גדולות, של תורת חיים בדור הגאולה, ולצוותי התלמידים השונים שהקימו כל פעילות ופעילות. יישר כח גדול! שנזכה לפעול עם ק-ל לגאולה שלימה!

לעוד תמונות מיום ירושלים לחצו כאן
מוזמנים לטעום קצת מאווירת יום ירושלים של הישיבה בסרטונים הבאים:
הודעות חשובות
  • את חג השבועות נחגוג בישיבה
  • חוזרים הביתה ביום חמישי לקראת צהריים - באיסרו חג
לעדכונים ומידע נוסף מוזמנים לבקר באתר הישיבה

You can update your preferences or unsubscribe from this list

 






This email was sent to <<Email Address>>
why did I get this?    unsubscribe from this list    update subscription preferences
mosdot hinuch kfar pines · ilana@ulpanakp.org · kfar haroe 38955 · Israel

Email Marketing Powered by Mailchimp